דף הבית

pVsCmA08O-E

לכל הסרטונים
אילוף כלבים - רגלי ללא חגורה

oIUdpPa_QeI

לכל הסרטונים
ניקוי אקווריום

oyImPAI25iM

לכל הסרטונים
צחצוח שיני כלבים
אילוף כלבים - רגלי ללא חגורה
ניקוי אקווריום
צחצוח שיני כלבים

vet portal

קרציות הינן טפיל מוצץ דם היכול להעביר לכלב ולאדם שלל מחלות. מחלה נפוצה הינה "קדחת הקרציות" שם כללי לקבוצת טפילים הגורמים לסימנים זהים. הנפוצה שבהם הינה ארליכה קניס. טפיל זה גורם לפגיעה ברמת טסיות הדם, האחראיות על הקרישה, לחום, אנמיה ובשלב מאוחר יותר לפגיעה במח העצם ותמותה. אין התחסנות מהמחלה, והאבחון נעשה על ידי בדיקה גנטית הנקראית PCR. הטיפול במחלה נעשה על ידי מתן אנטיביוטיקה מסוג דוקסילי ולעיתים טיפול בתגובה אוטואימיונית הנוצרת במחלה. יש לטפל טיפול מונע על ידי תכשירים נגד קרציות כטיפות בעורף או קולרים ייעודיים. לעיתים יש לבצע ריסוס תקופתי של הצר למניעת הדבקות בטפיל זה.

 

קדחת הקרציות הינה מחלה הנגרמת ע"י טפיל דם בשם ארליכיהקניס (EhrilichiaCanis) אשר מועברת לדם הכלב ברוק של קרצית הכלב החומה בעת שזו נטפלת לבע"ח וניזונה מדמו.

 

קרצייה נגועה זו יכולה לעבור לאדם ולהעביר את החיידק לאדם והמחלה נקראת קדחת הבהרות (טיפוס הבהרות).בניגוד לאדם שמהרגע שנעקץ גם יחלה במחלה הכלב עצמו יכול להיות רק נשא של המחלה, או לפתח סימנים באופן קל.(יפורט בהמשך).

 

לאחר ההדבקה מצויה הריקציה בזרם הדם בתוך תאי דם לבנים ובטסיות כפי שנאמר קודם הקרצייה צריכה להיות נגועה במחלה ולכן, מספיקה קרצייה נגועה אחת לגרימת המחלה. דרך נוספת להדבקה אבל פחות שכיחה הינה בקבלת עירוי דם שמקורו מתרומת דם של כלב נגוע.

 

המחלה מופיעה בעיקר בחודשים החמים של השנה ומופיעה בכל חלקי הארץ. שיא התחלואה בחודשים מאי- אוגוסט. בהם נפיצות הקרצית שמעבירה את המחלה היא הגבוהה ביותר.         תקופת דגירה של המחלה מרגע ההדבקה ועד להתפרצות המחלה הקלינית בין 7-21 יום.

 

 

סימפטומים-מהלך המחלה מתחלק לשלושה שלבים:

 

משךהשלב האקוטי, בו נראה סימנים קליניים נע בין 14-30 יום ומאופיין במגוון סימנים קליניים כמו דיכאון, חולשה, חוסר תאבון, חום, הגדלת קשרי לימפה וטחול, צליעות ,דימומים על העור והריריות ובמקרים קשיים דימום מהאף ובשתן. במקרים נדירים תיתכן פגיעה עינית אשר כוללת עכירות קרנית, דימום תוך עיני וסיבוכים נוספים שיכולים להוביל לעיוורון. טיפול נכון ומהיר בשלב זה יביא להחלמה מהירה,כלבים אשר לא מטופלים כראוי נשארים נשאים של הטפיל ויעברו לשלב התת קליני ואף לכרוני.

 

בשלב התת קליני הכלב נראה בריא לחלוטין, אולם המחלה ממשיכה להתפתח. כלבים יכולים להישאר בשלב זה תקופות ארוכות (חודשים עד שנים) חלקם יחלימו באופן ספונטני וחלקם יעברו למצב כרוני.

 

השלב הכרוניהשלב הקשה מאופיין בירידה במשקל, חולשה, דכאון, ריריות חיוורות, אנמיה חריפה, חום, בצקות פריפריות (בעיקר באזור הרגליים האחוריות ושק האשכים ), דימומים על העור, ריריות והאף כתוצאה מפגיעה במח העצם. יתרה מכך, זיהומים בקטריאליים מישנים וסימנים עצביים כמו כאב באזור הצוואר והגב, חוסר קורדינציה, חולשה של ארבעת הגפיים ועיוותים הינם גן כן ממצא שכיח לשלב הכרוני של המחלה.בבדיקת דם תתגלה ירידה במספר הטסיות (Thrombocytopenia) אנמיה, וירידה במספר תאי הדם הלבנים לעיתים היפואלבומינמיה, עליה באנזמיALT,ALKP  אבחנה סופית ע"י בדיקת דם סרולוגית.

 

טיפול:דוקסילין למשך 21 יום לפחות. לעיתים יש צורך במתן נוזלים ובמנות דם בעיקר כאשר ישנם דימומים והכלב מיובש. יש לחזור במהלך הטיפול על הבדיקות הדם.

עשיית צרכים בבית

למה הכלב או החתול שלי עושה את צרכיו בבית???

 

 

אנשים רבים פונים אלינו בפורום "גידול כלבים" ובפורום "אוהבי חתולים"  ושואלים אותנו שאלות רבות ומגוונות בנושא עשיית צרכים בבית. עשיית צרכים בבית על ידי הכלב והחתול היא בעיה כאובה הפוגעת בחוויה הנעימה והמתגמלת של גידול חיית מחמד. פעמים רבות התשובות הניתנות הן "גשו לוטרינר לבדיקה" או "יש צורך לשלול בעיה רפואית כלשהיא". הבה ניסקור את הסיבות האפשריות לתופעת עשיית צרכים בבית

 

סיבות אפשריות לעשיית צרכים בבית על ידי הכלב או החתול

ישנן מספר סיבות רפואיות עיקריות האפשריות לעשיית צרכים בבית. הדבר הראשון שיש להבחין בו הוא האם הכלב גמול או לא ולבדוק האם הטלת מימיו היא אירוע בודד או האם זה דבר החוזר על עצמו. 

 

בעיות מבניות הגורמות לעשיית צרכים בבית

בעיה נוספת העלולה להשפיע על עשיית הצרכים בבית היא אפשרות של בעיה מבנית אצל גורים צעירים, שגורמת ל"עקיפה" של שלפוחית השתן, כך שהכלב אינו יכול להתאפק (גם אם הוא רוצה). הדבר נפוץ יותר אצל נקבות מאשר אצל זכרים, עקב המבנה האנטומי, ובגזעים מסוימים הרבה יותר מאשר האחרים (לדוגמא האסקי סיבירי). סימן נפוץ לבעיה זו הוא "שלולית" שנשארת בכל מקום בו הכלבה שוכבת.

בעיות מבניות אחרות יכולות לכלול בעיה של חולשת צוואר שלפוחית השתן, בה ניתן לטפל לאחר שלילת בעיות אחרות בסירופ מיוחד או בכדורים הגורמים לחיזוק צוואר שלפוחית השתן ומונע את בריחת השתן; השמנת יתר בכלבות עלול לגרום לשינויים מבניים עקב הצטברות השומן אשר עלולים לגרום לבריחת שתן ואף לדלקות.

 

דלקות כגורם לעשיית צרכים בבית

דלקות שתן יכולות להוות סיבה נוספת לעשיית צרכים בבית והן עלולות להגרם ממספר סיבות הן בגורים והן בכלבים בוגרים.  גם בעיה זו נפוצה יותר אצל נקבות מאשר אצל זכרים. בכלבים הדלקות הן זיהומיות לרוב, בעוד שבחתולים הן לרוב סטריליות. דלקות אלו גורמות לעליה בתדירות ההשתנה, לקשיים בשליטה על עשיית הצרכים, עלייה בשתייה ובהשתנה וכן לכאב במתן שתן (מה שיביא חתולים להטיל מימיהם מחוץ לארגז) ועוד. סיבה נוספת לדלקות השתן הן אבנים בדרכי השתן העלולות להיווצר מסוג המזון המוגש לבעל החיים. הווצרות האבנים עלולה לגרום לדלקות וחוזר חלילה.

 

בעיות אחרות הגורמות לעשיית צרכים בבית

ישנם מקרים בהם יש קושי בשליטה על הצואה הנגרם במקרים של דלקות מעיים ולרוב הצואה תהא רכה/מימית/נוזלית, ועלולה לצאת גם עם ריר צהוב עם הצואה או לאחריה. בעיה נוירולוגיות עלולות גם הן לגרום לבעיות בשליטה על פי הטבעת. 

 

הקדמה

 

 

דלקת חלל הפה - Stomatitis

מוגדרת כדלקת של הרקמות הרכות שבחלל הפה ויכולה להיגרם בעקבות מצבים ומחוללים מקומיים וסיסטמיים רבים.

גורמים אפשריים למצב זה כוללים שינויים אנטומיים מולדים וטראומטיים, שינויים מטבוליים, מחלות אימוניות וגורמים זיהומיים וטוקסיים

בעל החיים מראה סימני כאב, ירידה באכילה, ריור מוגבר, בצקות ואדמומיות של רקמות הפה, ריח רע מן הפה והצטברות אבנית על פני השיניים

 

תיאור מקרה - שימי חתול בית

 

שימי הוא חתול  בית קצר שיער, זכר מסורס בן כ 6 שנים. שימי חי  בבית עם יציאה חופשית לחצר, עם שני חתולים נוספים

חתול בריא נחמד ושמח, אוהב מאד לאכול, שוקל 8 ק"ג

לפני  3 שנים  עבר אפיזודה בודדת של  חסימה בדרכי השתן עקב המצאות אבנים מסוג סטרוויט, ומאז אוכל מזון רפואי  יבש בלבד.

הגיע למרפאה עם תלונות על דיכאון, התבודדות וחוסר תאבון , מסרב לכל סוג מזון

 

בדיקה פיסיקלית

 

ממצאי הבדיקה הראו שיניים עם רובד אבן שן במצב קשה,  דלקת בחניכיים וכיבים בזוויות  הפה

שימי נשלח דם לספירה וביוכימיה.

להלן תוצאות הבדיקות:

                                                                                                                                         

דיאגנוזה

 

דלקת חלל הפה

 

טיפול

 

הבעלים עודכנו לגבי הדיאגנוזה, אפשרויות הטיפול והפרוגנוזה

הוצעה לבעלים אופציה לטיפול וטרינרי חילופי-הומאופטי, והם בחרו בשלב זה בטיפול הקונבנציונלי

 

שימי קיבל:

עירוי תת עורי של רינגר לקטט

סירופ אוגמנטין

 

כעבור יום

 החתול עצוב מאד, אנורקטי, חם 39.7, ממשיכים אוגמנטין

כעבור יומיים

 החתול מדוכא ועצוב, מסרב לאכול ולשתות, חם 39.8

כעבור 3 ימים אין כל שינוי או שיפור

בשלב זה הוצעה לבעלים שוב לטפל בחתול בטיפול הומאופטי, והבעלים החליטו לנסות טיפול הומאופטי.

שימי הובא למרפאה ונבדק שוב בדיקה פיזיקלית במהלכה נמצאה דלקת חריפה  בחלל הפה.

הוחלט על הפסקת הטיפול האנטיביוטי ומתן תרופה הומאופטית.

כיוון שמציאת התרופה - ה"רמדי" ההומאופטית מחייבת הכרות טובה עם המטופל, הבעלים סיפרו רבות על שימי: אופיו, תכונותיו, התנהגותו במצב בריא ובזמן מחלה.

נבחרה רמדי הומאופטית ,  שימי קיבל מנה אחת, ונשלח לביתו.

כעבור יום

מעט יותר ערני, מתעניין באוכל, אכל מעט מאד  מזון רטוב.

 

כעבור יומיים

יותר ערני ומגיב, אוכל מזון רטוב

כעבור 3 ימים

 יש שיפור,  היום אכל אפילו מעט יבש, ובבוקר מזון רטוב עם מים. עדיין לא בא לבקש אוכל. משתפר מבחינת מצב רוח, יותר פעיל.

כעבור 6 ימים

 ערני ושמח, חזר למצב הרוח וההתנהגות הרגילים, אוכל בתאבון רב ובא לבקש אוכל, מעדיף יבש , שאהב תמיד

כעבור 4 חודשים, מצב רוח ותאבון מצוינים, מצב הפה מצוין, אין דלקות ואין כיבים

 

דיון

 

דלקות פה ודלקות חניכיים בחתולים  מוכרות לנו בחתולי הבית בגילאים שונים.

הסימנים הנפוצים כוללים  ריור יתר, כיבים בחלל הפה וכתוצאה מכך כאב, חוסר תאבון עד לאנורקסיה מוחלטת ופגיעה כבדית, ושינויי התנהגות.

הטיפול  הסטנדרטי במקרים אלה כולל לרוב המלצה על הגיינה דנטלית, ניקוי וליטוש השיניים, טיפולים אנטביוטיים ונוגדי דלקת, לרב סטרואידים, ובמקרים מסוימים אף המלצה לעקירת כל השיניים.

לצערנו במקרים רבים הטיפול הקונבנציונלי בבעיה קשה זו אינו יעיל או בעל יעילות חלקית לפרקי זמן ההולכים ומתקצרים מטיפול לטיפול.

במקרה זה הטיפול ההומאופטי שכלל מנה אחת בלבד של רמדי הומאופטי , הביאה לשיפור משמעותי ביותר במצב הפה ובבריאות החיה

תוך זמן קצר, ללא תופעות לוואי שליליות, והאפקט החיובי נמשך לתקופה ארוכה, ללא צורך בחזרה על הטיפול.

הטיפול ההומאופטי הוא כלי יעיל לטיפול במגוון בעיות בריאותיות בבעלי חיים.

דלקות כרוניות, מצבי רגישות יתר, דלקות במפרקים, חרדות ומצבים רבים נוספים שלא מקבלים מענה מספק ויעיל ברפואה הקונוונציונלית יכולים להגיב יפה לטיפול הומאופטי.

 

 

מקורות

 

Ettinger .Feldman

Textbook of veterinary internal medicine

 Tilley.L.Smith.F

The 5 minute Veterinary consult

Mac repertory

Hamilton.D

Homeopathic care for cats and dogs

Boericke

Homeopathic Materia Medica

Vermoulen.F

Synoptic Materia Medica

vet portalvet portal