דף הבית

oIUdpPa_QeI

לכל הסרטונים
ניקוי אקווריום

N4NUcdKo2Nk

לכל הסרטונים
בדיקת דם לברונו

oyImPAI25iM

לכל הסרטונים
צחצוח שיני כלבים
ניקוי אקווריום
בדיקת דם לברונו
צחצוח שיני כלבים

vet portal

קרציות הינן טפיל מוצץ דם היכול להעביר לכלב ולאדם שלל מחלות. מחלה נפוצה הינה "קדחת הקרציות" שם כללי לקבוצת טפילים הגורמים לסימנים זהים. הנפוצה שבהם הינה ארליכה קניס. טפיל זה גורם לפגיעה ברמת טסיות הדם, האחראיות על הקרישה, לחום, אנמיה ובשלב מאוחר יותר לפגיעה במח העצם ותמותה. אין התחסנות מהמחלה, והאבחון נעשה על ידי בדיקה גנטית הנקראית PCR. הטיפול במחלה נעשה על ידי מתן אנטיביוטיקה מסוג דוקסילי ולעיתים טיפול בתגובה אוטואימיונית הנוצרת במחלה. יש לטפל טיפול מונע על ידי תכשירים נגד קרציות כטיפות בעורף או קולרים ייעודיים. לעיתים יש לבצע ריסוס תקופתי של הצר למניעת הדבקות בטפיל זה.

 

קדחת הקרציות הינה מחלה הנגרמת ע"י טפיל דם בשם ארליכיהקניס (EhrilichiaCanis) אשר מועברת לדם הכלב ברוק של קרצית הכלב החומה בעת שזו נטפלת לבע"ח וניזונה מדמו.

 

קרצייה נגועה זו יכולה לעבור לאדם ולהעביר את החיידק לאדם והמחלה נקראת קדחת הבהרות (טיפוס הבהרות).בניגוד לאדם שמהרגע שנעקץ גם יחלה במחלה הכלב עצמו יכול להיות רק נשא של המחלה, או לפתח סימנים באופן קל.(יפורט בהמשך).

 

לאחר ההדבקה מצויה הריקציה בזרם הדם בתוך תאי דם לבנים ובטסיות כפי שנאמר קודם הקרצייה צריכה להיות נגועה במחלה ולכן, מספיקה קרצייה נגועה אחת לגרימת המחלה. דרך נוספת להדבקה אבל פחות שכיחה הינה בקבלת עירוי דם שמקורו מתרומת דם של כלב נגוע.

 

המחלה מופיעה בעיקר בחודשים החמים של השנה ומופיעה בכל חלקי הארץ. שיא התחלואה בחודשים מאי- אוגוסט. בהם נפיצות הקרצית שמעבירה את המחלה היא הגבוהה ביותר.         תקופת דגירה של המחלה מרגע ההדבקה ועד להתפרצות המחלה הקלינית בין 7-21 יום.

 

 

סימפטומים-מהלך המחלה מתחלק לשלושה שלבים:

 

משךהשלב האקוטי, בו נראה סימנים קליניים נע בין 14-30 יום ומאופיין במגוון סימנים קליניים כמו דיכאון, חולשה, חוסר תאבון, חום, הגדלת קשרי לימפה וטחול, צליעות ,דימומים על העור והריריות ובמקרים קשיים דימום מהאף ובשתן. במקרים נדירים תיתכן פגיעה עינית אשר כוללת עכירות קרנית, דימום תוך עיני וסיבוכים נוספים שיכולים להוביל לעיוורון. טיפול נכון ומהיר בשלב זה יביא להחלמה מהירה,כלבים אשר לא מטופלים כראוי נשארים נשאים של הטפיל ויעברו לשלב התת קליני ואף לכרוני.

 

בשלב התת קליני הכלב נראה בריא לחלוטין, אולם המחלה ממשיכה להתפתח. כלבים יכולים להישאר בשלב זה תקופות ארוכות (חודשים עד שנים) חלקם יחלימו באופן ספונטני וחלקם יעברו למצב כרוני.

 

השלב הכרוניהשלב הקשה מאופיין בירידה במשקל, חולשה, דכאון, ריריות חיוורות, אנמיה חריפה, חום, בצקות פריפריות (בעיקר באזור הרגליים האחוריות ושק האשכים ), דימומים על העור, ריריות והאף כתוצאה מפגיעה במח העצם. יתרה מכך, זיהומים בקטריאליים מישנים וסימנים עצביים כמו כאב באזור הצוואר והגב, חוסר קורדינציה, חולשה של ארבעת הגפיים ועיוותים הינם גן כן ממצא שכיח לשלב הכרוני של המחלה.בבדיקת דם תתגלה ירידה במספר הטסיות (Thrombocytopenia) אנמיה, וירידה במספר תאי הדם הלבנים לעיתים היפואלבומינמיה, עליה באנזמיALT,ALKP  אבחנה סופית ע"י בדיקת דם סרולוגית.

 

טיפול:דוקסילין למשך 21 יום לפחות. לעיתים יש צורך במתן נוזלים ובמנות דם בעיקר כאשר ישנם דימומים והכלב מיובש. יש לחזור במהלך הטיפול על הבדיקות הדם.

 

תוקפנות תופיע אצל כלבים בד"כ בסביבות גיל 2-3 שנים,גורים וכלבים צעירים עלולים להיראות כתוקפניים למרות שבחלק מהמקרים זה בעצם משחק(שעלול בעתיד להתפתח לתוקפנות)

 

תוקפנות אצל כלבים מתחלקת לכמה סוגים:

 

1.תוקפנות דומיננטית-גרגור או נהימה על כלב או אדם שמתקרבים אל הכלב ללא התגרות מוקדמת ברוב המקרים יכולה להופיע גם מול הבעלים אחרי תיקון בזמן משחק או האכלה,קשר עין,הנחת הראש על הגוף...

זוהי תוקפנות מסוכנת מאוד שעלולה להוביל לנשיכה בהמשך וחשוב מאוד לטפל בה בהקדם האפשרי.

 

2.תוקפנות מתוך חשש – כלב חששן מטבעו שעקב חוסר חשיפה לכלבים ו\או אנשים בגיל צעיר לא יודע לתקשר עם הסביבה בצורה נכונה ומגיב על כל ניסיון התקרבות וקשר בתוקפנות אך מתוך נסיגה,עלול לתקוף בחלק מהמקרים כאשר נדחק לפינה או ישחרר סוגרים ויעשה צרכים מתוך לחץ רב.

הפיתרון המומלץ לכלב כזה הוא חשיפה הדרגתית לגירויים שמעוררים את החשש עד היכחדותם.

 

3.תוקפנות רכושנית – בד"כ מתבטאת בניסיון לנשוך כאשר מתקרבים לצלחת אוכל או משחק רגשי,אם הכלב צעיר יהיה קל יחסית לעצור את הבעיה,אצל כלב בוגר מוכרחים להיות זהירים ולנהוג בסבלנות כלפי הכלב ולעודדו על הירגעות כאשר אנו באזור.

 

4.תוקפנות הגנתית – אצל חלק מהזנים יש אינסטינקט הגנתי מושרש על הלהקה,וכאשר הבעלים לא יוצר מעמד ברור של מנהיג ונהוג הכלב לוקח שליטה ואז אנו בבעיה,כלב כזה עלול לנשוך אדם זר שיתקרב לכיוון הבעלים ללא התראה מוקדמת.

 

חשוב לדעת שברוב המקרים המוחלט גם אצל כלבים שנראה שאין סיכוי להפחית את התוקפנות ניתן לשלוט בבעיה ואפילו להעלימה לחלוטין.

 

חבל לקחת סיכון כי כלב שינשך כלב אחר או אדם יילקח לכלבה העירונית וישהה שם למשך כשבוע(בירוקרטיה רגילה-כלבת) ובחלק מהמקרים יומת או לא יוחזר לבעלים.

 

 

צרו קשר עוד היום כדי לדעת כיצד לפעול ולהפוך את כלבכם לכלב מאולף רגוע ושמח

סכרת הינה מחלה הורמונלית נפוצה יחסית בכלבים וחתולים בה הגוף אינו מפריש אינסולין או אינו מגיב להורמון האינסולין שתפקידו להכניס את הסוכר (גלוקוז) אל תאי הגוף. במחלה זו למעשה תאי הגוף "נשארים מורעבים" מאחר והם אינם מקבלים את האנרגיה הדרושה להם (הגלוקוז לא נכנס לתוכם).

 

מהו הגורם למחלת הסוכרת?

הגורם העיקרי לסוכרת בכלבים הוא חוסר ייצור אינסולין (סכרת מסוג 1, סכרת נעורים) בשל פגיעה בתאי הלבלב המייצרים אותו, ואילו בחתולים הגורם הנפוץ לסוכרת הוא דווקא חוסר תגובה לאינסולין (סכרת מסוג 2), וזאת בשל השמנה מוגברת או תהליך דלקתי הגורם לתגובה מופחתת לאינסולין.
 

 

קבוצת הסיכון

מחלה זו נפוצה יותר בבעלי חיים בגיל ביניים-מבוגר, אך תיתכן בכל גיל. בכלבים השכיחות גבוהה יותר בנקבות, ואילו בחתולים המחלה שכיחה מעט יותר בזכרים מסורסים. ישנם גזעי כלבים בהם מחלת הסוכרת נפוצה יותר, לדוגמא: קיסהאונד, סמוייד, יורקשיר טרייר, דאקל ופודל, אך המחלה יכולה להופיע בכל סוג של כלב או חתול.

 

סימנים אופייניים

הסימנים הבולטים ביותר הם עודף שתייה והשתנה, אכילה מרובה ולמרות זאת ירידה במשקל. מאחר והסוכר מופרש בשתן בריכוז גבוה ו"גורר" עמו מים, בע"ח משתין יותר ובתגובה נעשה גם צמא יותר. תחושת הרעב הבלתי פוסקת נובעת מכך שתאי הגוף אינם מקבלים את האנרגיה הדרושה להם  ובע"ח אוכל יותר אך יורד במשקל כי האנרגיה אינה זמינה. בתגובה הגוף מפרק רקמת שומן ושריר, אך גם האנרגיה הזו לא מגיעה אל התאים. סימנים נוספים יכולים להיות עיוורון פתאומי בכלבים, וחולשת רגליים אחוריות בחתולים.

 

אבחון וטיפול

יש לבצע בדיקות דם ושתן  וזאת מאחר ויש מחלות נוספות היכולות להביא לסימנים דומים.
אבחון המחלה אינו מסובך אך הטיפול במחלה לא תמיד קל, בעיקר בשלבי הטפול הראשונים בהם המטרה לאזן את רמת הסוכר של בעל החיים.
סוכרת מסוג 2 שאינה תלויה באינסולין תטופל בהפחתת משקל, העלאת הפעילות הגופנית, מעבר לדיאטה מיוחדת רפואית ולפעמים תוספת של כדורים. סוכרת מסוג 1, התלויה באינסולין דורשת הזרקת אינסולין חיצוני בצורה שגרתית ומזון רפואי מיוחד לחולי סוכרת, המכיל פחות פחמימות מסיסות (סוכרים למיניהם) ויותר חלבון. באם בעל החיים מצליח לשמור על משקל תקין, אוכל את המזון המתאים לו ומקבל אינסולין באופן סדיר, הוא ייהנה מאיכות חיים טובה ואריכות ימים.

vet portalvet portal